גל הלם מתייחס להתפשטות של הפרעות במדיה לא ליניארית. אם מספר המאך ומספר ריינולדס שלו גדולים מספיק והפיזור קטן מספיק, הפרעות במדיום עלולות ליצור אי-רציפות, ולגרום לכמויות פיזיקליות משני צידי האי-רציפות לעבור קפיצות, ותנועת האי-רציפות יוצרת גלי הלם. ישנן הפרעות רבות שעלולות ליצור גלי הלם, כגון גלי פיצוץ, גלים בליסטיים, פגיעות ברק ושאגות מטוסים. גל רימן ארנשו הנוצר על ידי הפרעה סינוסואידית יוצר בסופו של דבר גל הלם, שהוא דוגמה לתיאור מתמטי (ראה אקוסטיקה לא ליניארית). כאשר מספר המאך גדול מ-1, ההפרעה מוגבלת לחרוט, וניתן להתייחס אל פני השטח שלו כאל אי-רציפות. אם יש פיזור בתווך (כגון צמיגות, הולכת חום וכו'), האי-רציפות לא מתרחשת על משטח אחד, אלא בתוך שכבה דקה, הנקראת תקלה.