בפרקטיקה הקלינית, גלי הלם מתייחסים לטיפול בגלי הלם, ומידת הכאב משתנה מאדם לאדם. עם זאת, ככל שהכאב חמור יותר, כך ההשפעה טובה יותר. אין קשר הכרחי בין השניים.
טיפול בגלי הלם הוא פיזיותרפיה המטפלת במחלות על ידי הפעלת אנרגיה מתאימה לאזורים מדויקים. האנרגיה המשמשת והאזור הנבחר קובעים ישירות את השפעת הטיפול, ללא קשר לרמת הכאב של המטופל במהלך הניתוח. אם האנרגיה נמוכה מדי, לא ניתן להשיג את ההשפעה הטיפולית, ואם האנרגיה גבוהה מדי, עלולות להתרחש תגובות שליליות.
גלי הלם חוץ גופיים באנרגיה נמוכה ובאנרגיה בינונית משמשים בדרך כלל לטיפול במחלות פציעה כרוניות של רקמות רכות, מחלות פגיעות סחוס ואי-איחוד עצם שטחי, בעוד שגלי הלם חוץ-גופניים בעלי אנרגיה גבוהה משמשים בדרך כלל לטיפול באי-איחוד עצם עמוק יותר, ריפוי שברים מאוחר, ונמק ראש הירך והפרעות אוסטאוגניות אחרות.
באופן כללי, ככל שרמת האנרגיה של גל ההלם גבוהה יותר, מידת הכאב גדולה יותר. אבל ככל שרמת הכאב גבוהה יותר, כך השפעת הטיפול טובה יותר. במהלך הטיפול יבחרו הרופאים את רמת האנרגיה ואת שיטת הטיפול המתאימים בהתאם למצבו הספציפי של המטופל כדי להשיג את האפקט הטיפולי הטוב ביותר.
אם המטופל חש כאב או אי נוחות ברורים, עליו ליידע את הרופא במועד כדי שהרופא יוכל להתאים את תוכנית הטיפול או להפסיק את הטיפול. כאב מוגזם עלול לגרום לעומס נוסף על הגוף ועלול להשפיע על יעילות הטיפול.